לשנות את העולם

מאז שהייתי ילד רציתי לשנות את העולם, למדתי להתבונן בו, בכל מה שיש בו.

עברתי פרט אחר פרט, חפץ אחר חפץ, מכיר מכשיר,  מקרה אחר מקרה עד שסיגלתי לעצמי יכולת לסרוק בבת אחת.

עם השנים סיקרן אותי מה יקרה אם אני משנה דבר מסוים אז הייתי צריך סימולציה שתאפשר לי לצפות, כדי למלא את הסקרנותת שלי.

לא שמתי לב, הסקרנות שלי והרעב לשוני עוררו אצלי תכונה שהיה קשה להתעלם ממנה, שהיא לצפות תרחישים.

זהו סיפור שהתערך מספר שנים, כסוג של תחביב או עיסוק של ילד שכל הזמן עוסק בו. תמיד בזמן הפנוי וגם הלא הפנוי הייתי מנצל אותו להתקדם הלאה לענות לעצמי על שאלות. 

הדבר הבא שקרה היה הצורך לדיוק, ואז הגיע "הבעיה" שלא יכלתי לצפות או לתרחש לעולם במדויק. משהו שונה ולא מאפשר לצפות ולנהל תרחישים מדויקים, וגם אם אפשר לדייק או לפחות לנסות יש תמיד מנגנון המתנגד לכך.

הבעיה שמצאתי..אנשים. 

עוד בגיל צעיר התחלתי להבין שה"בעיה" היא אנשים. אז התחלתי לכוןן לסקרנות אחרת. מה בונה אותם, מה מניע אותם, מה גורם להם לעשות דברים ולמה מתנהגים איך שהם מתנהגים. באותה עת יחסתי לאנשים לדבר היוצא דופן ממני, לא יכלתי להסתכל על עצמי כאדם, כשאני מתמודד עם בעייה ושאלה גדולה שיש לי.

הסקרנות הראשונה שלי הייתה גורם הסבל, האי וודאות וההתנהגות הבלתי נצפת וידועה שיש לאדם שעומד מולי. 

לא ידעתי אם זה בגלל שהוא סובל או נהנה אך תמיד ההתנהגות הייתה בלתי ידועה. הדבר היחידי שיכלתי לדעת זה מתי זה מרגיש נוח ומתי לא נוח.

בטח אפשר לנחש שהדבר הבא שסיקרן אותי הוא לשנות אנשים. זה היה חשבון פשוט, לשנות אנשים=לשנות את העולם.

מכיוון שהבנתי שכל מה שנבנה מסביבי נוצר ומושפע ע"י אנשים, לא מסובך...

הסיוט הכי גדול החל כאשר הבנתי שזה אפשרי, כל אדם ניתן לשנות אותו, לכל אחד יש את הקריטריונים שלו, הגבולות שלו שאם נוגעים בהם שם מתחיל השינוי. הבעיה היחידה שנובעת מתוך זה היא.. שמדובר בשרשרת של בעיות!

הבעיה הראשונה היא האחריות, כאשר משתנים חיים של אדם, זה יכול להיות לטובה ויכול להיות לרעה. הדבר השני הוא ההתמכרות.

ההתמכרות לידע שהוא אינו נגמר ולא מקובע, לידע שכל הזמן זז, משתנה ומחליף את עצמו, מתחדש ופועל בחוקים חדשים. 

לפעמים הוא עובד, כשהו עובד זה כמו מקרה של כוח או ידע נסתר ונגיעה במשהו בלתי מוסבר. לא בגלל שהוא באמת כך, בגלל התחושה שמגיעה השינוי, היא בדרך כלל חזקה מאוד ומעורר אזורים שלא תמיד ידענו שהם שם.

קל מאוד להאמין לתחושה שמגיעה ביחד עם מילים, לפעמים התחושה נותנת אשליה שהמילים נכונות, בגלל שיש להם פידבק תחושתי.

זאת עדיין לא הבשור הרעה,

הבשורה הרעה מגיעה בעצם העובדה שקראתי לאנשים "בעיה". 

המתמטיקה פשוטה  אנשים = בעיה  = אני

באותו רגע העולם השתנה לי לחלוטין, גילה את עצמו ועל מה הוא מדובר וקיבלתי את ההכי ההפוך למה שציפיתי, שhהיה או שאחשוב או שאלמד או שאגיב.

ההתייחסות שלי כלפי עולם שנמצא סביבי בדברים ותרחישים ירדה לחלוטין מהפרק' אין כאן מדובר בלשנות את העולם.

vשינוי שקורה כל רגע כל הזמו, עם חברים, אנשים, משפחה.

בכל רגע דברים משתנים, מצבי רוח, התנהגות, דעות, תחושות, רגשות..

נפתח עולם שלם לחלוטין עם התנהגות שונה לגמרי. 

כל רגע הוא זיכרון, תחושה, צחוק, עצב, הכרות.. ובעיקר בעיקר.. סיפור.

מאז.. יש לי מלא סיפורים, 

כמעט בכל כוס קפה עולים מלא סיפורים מעניינים, מצחיקים, מרגשים גם מכאלה שקרו רק כמה דקות לפני.

זה רק סיפור ש "בא לי לכתוב משהו..."